* שיפוץ פרדיגמה. טראמפ והמדינות המיוחדות שהביעו אופטימיות בהשוואה לתוכנית, הפכו סוף־סוף את אותם המשוואה.

על פי רוב התרגלנו שכדאי לדבר על גבי שלום לכם במזרח התיכון אך בשיטת רק אחת, והנה מתברר שאפשר אפילו מיוחד. לוקח הרבה זמן להפנים. הוא למעשה באופן מיידי ממש לא "שטחים תמורת שלום", גרסה שלפיה נחוץ לשאת בעול תשלום באדמת מולדת על הזכות אינה להירצח. משמש כמו כן איננו "שלום בעבור שלום", בקיצור המכונית שוויוני לשני הצדדים, כאילו אין ביניהם מרחק. משמש רעיון אמריקאי יותר: "הצודק ינצח". טראמפ הביזנסמן באופן מעשי אומר: הצד שמתנהל יותר טוב באתר, שדבק לתמיד, שבונה וזורע - לוקח מעט יותר בשחור שמתחפר והורס ומקלקל. או גם תבקשו, הסיסמה היא: ייתנו - ירכשו, אינם ייתנו - אינה יזכו. 9 קל מאוד ובוודאי, עם תום שנים שבהן "תעשיית השלום" פירנסה בתי מוסדות ניתוח, ועידות בינלאומיות וכנסים יוקרתיים שהתקשו לבוא למסקנה כזו.



*בתוקף זכותנו ההיסטורית. אבל אנו צריכים פה דאז קומה: חלל המגורים הלבן דוחה את אופציה השיבה השייך הפליטים, ומנגד מקבל את זכותנו בעניין הארץ. זכות, ירודה ואפילו לא חסד.

באוזניהם השייך שגרירי בחריין, עומאן ואיחוד האמירויות הבהיר טראמפ שהקמת ישראל איננה "פיצוי" לגבי השואה, חלילה, למשל שרצוי נמכר בשם להבחין מנאום קהיר המפורסם שהיא אובמה. חזרתי השבוע לנאום ההוא. כעבור מדי המחמאות אליכם המוסלמי, בסיומה של אינו רשום את אותם המילה "טרור" באופן מעשי 1, אובמה אמר שם: "השאיפה למולדת יהודית מבוססת על היסטוריה טרגית שאי־אפשר להכחישה". למעשה, אנו בפתח כיוון הטרגדיה. טראמפ אמר השבוע שכנראה אנו פה מאז ולתמיד.

* די לגזענות הנקרא ציפיות לא יקרות. אבל אינו כדאי לבחור השבוע פעם אחת טראמפ עבור אובמה, אלא אף תמיד פעם אחת טראמפ ל מנדלבליט. היחס מסוג מנדלבליט לחברי כנסת ערבים תומכי טרור נולד סלחני. אנו לא מחיל אודותיהם אחר כלים שחלים בנושא יהודים. הוא למעשה רוצה למצוא ועוד מקומות הסברים, מתאמץ להוריד הנל מהסולם, עובד קשה על מנת אינן לפסול איש מה. טראמפ הבהיר השבוע שאינו מוכן לגזענות הזאת. מדוע כל אחד יכולים להפנות תשומת לב לערבים בטכניקה כל מעליבה? על מה הציפיות של החברה שלנו מהם לא דומות לציפיות מעצמנו?



מצורפות הפלסטינים מהר יכלו לעוף בשיתוף איתנו, מעלה־מעלה. ב־48 'הארץ חולקה, ולכולנו כאב. דווקא שאולי אנו התחלנו לציין ולפתח, והם התחילו להתקרבן ולקדם טרור. חבל. מהווים יכלו לפעול בישראל בנוחיות מרבית, להתפרנס מאינספור ישראלים שהיו נכנסים או הסביבה להעביר זמנם קניות בעזה וברמאללה, ולזכות מזמן בחיים בהרבה מוצלחים, לצידנו.

שימו לב בהתאם לדרישות שהציב השבוע הנכס הלבן לפלסטינים: לארוז מינהל כשר חסר שחיתות. להקטין משכורות לרוצחים. להפסיק לחנך בספרי הקורס להסתה טרוריסטית.

כמה אלמנטרי, אי אלו מובן מאליו. ומה מתמללים ? "הם לא יסכימו, לא מסוגלים לעמוד בזה". משמש עצוב ומביך שאי־ ניתן לבחון משכנינו למינימום זה. השאירו לכם השבוע איתות מגבוה, לפתוח לראות הדבר לא ממש בהרבה יותר אסמכתת.


* אך כיוון הרוח. טראמפ אמר לגבי מדינת ישראל ששייך ל "ההבטחה הא-לוהית לעם היהודי", איננו מקווה שקצין בצה"ל יכול לומר מאוד מכתב לפקודיו בעת הזו. נשיא גרמניה בירך "שהחיינו" בעברית ביד ושם, ממש לא בטוח יותר שגם משמש היה עובר להתגורר בכל מקום.

במשך שבוע מי עברנו מהסרטון האנטי־דתי השייך ח"כ אלכס קושניר, לתוכנית פיוס השייך ג'ארד קושנר, ודווקא אומות העולם מזכירות לעסק שהסיפור שבבעלותנו בפתח הנו סיפור יהודי תנ"כי מעמיק.

נחוץ אך ורק ולשמוע על מה שאומרים יש עלינו פוטין, הנסיך צ'ארלס, מודי מנהיג הודו, בוריס ג'ונסון: "אור לגויים", "מקור השראה", "ארץ הקודש". נקרא היחס. אינו חאפר לברוח מהזהות שנותר לנו. למעשה הטבע מקווה לתופעה. ככה שעם מדי הכבוד לעסקת המאה, מוטל עלינו לכל המעוניינים כאן עסקת נדל"ן השייך הרבה יותר משלושת אלפים שנים. פרשת השבוע, פרשת "בא", מבשרת על גבי תחילת המהפכה הזאת: בשיתוף צעיר יוצא השבוע ממצרים לכיוון הר סיני, לקבל כעת את אותה התורה, ואז לתוך מדינת ישראל, השטח שלו במדינות שונות בעולם. יש צורך לטכנאי בשורה מיוחדת לבשר.

המסע דאז אינן נגמר.

בתוך הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".