אני בהחלט רץ בסמוך קיימת – לארוחות בוקר, למסעדות 'אכול כפי יכולתך', לראש התור בדלפק חנויות המעדנים, רודף את כל המתכון הטעים מאוד או גם הארוחה הרצינית. ומה הרווחתי מכול ה"תרגילים" האלה? שומן מחריד, מסת הפקת הנקרא 140 ק"ג.


רצתי בכדי לאכול, ועיקר עיסוקי נהיה ריצה מטורפת לעבר בור הנקרא קבר יסודי בקרקע, בור את החפץ חפרתי במו מזלגי, סכיני וכפי נוטפי השומן. מרתון מטעם אומללות המורכב מנתחי הנאות חולפות, מתובלות ושוב במנות חרטה וייסורי מצפון.

עכשיו אני רץ לחיים, בלבד לעצמי, אלא לכל מי שעדיין לכוד ברוטינה השחוקה שהייתה לכולם.


עבור פעם עשרה שנה שיניתי את תוחלת חיי, צברתי הרבה מאוד בהירות, כנות ונחישות – וירדתי 60 קילו.

לעומת מגוון ימים, ארוץ בשיתוף שלושים,000 מחברי הקרובים, במרתון בוושינגטון. אני ממש לא מייצר זו כדי לבלות להראות את אותם זריזותי החדשה עד את כל אפשרות הסיבולת העולמי שלי. הייתי אשמח לסיים מסלולי 42.195 קילומטר בפחות מחמש וחצי זמן, דבר שיכניס את העסק במחירי לקבלן ה-18,905 (פחות או יותר כמה מאות).

תיקוני הספורט החביבות עלי אלו כדורסל, ויותר מכל צלחת מעופפת. הייתי מעריך את אותו המיומנויות ואת שירותי רשת איש מקצוע – אינה לדבר אודות צרו ספורט. אולם ריצה נפרד אל עורך הדין ריצה מעולם לא נודעה בשטח שלי. אם שבמרץ 2011 התגלה על ידי יוסי, בני בן ה-15, גידול ממאיר במוח. הנו מהם שנקרא שהעולם שלנו מתפרק.

אי אלו עת לפני שבת אשתי ובני הועברו בהליקופטר מבולטימור למרכז הרפואי הלאומי לצעירים בוושינגטון, להחלקה חירום שכלל ניתוח של ראש וחמישה זמן רב בטיפול נמרץ.

כעבור שלושה סבבים המתקיימות מטעם כימותרפיה בבולטימור ויותר מ-20 טיפולי הקרנות בפילדלפיה – בליווי משטר מזון יוקרתי בהשוואה ל סרטן, הסריקות הנקרא יוסי ב"ה יהיו נקיות יותר. סופר סתם עפולה בע"ה יהיה אף מעתה ואילך. בני האדם ביותר אסירי תודה ונבוכים מזרם התמיכה והתפילות שקיבלנו מכול הבריאה , וגם מהקהילה המקסימה שלנו בבולטימור. עיצוב מקומי כל מי באופן ספציפי, רשת הדאגה היהודית, ממש החזיק את אותן העור שלנו, תמך ברגלינו והנחה את הצרכנים פיסית ורגשית במהלך כל השירות.

הרי לצורך יותר, כשבקשו ממני לקחת חלק בריצת 5,000 מטר שנתית שנועדה לאיסוף תרומות בכדי לתמוך בארגון זה, הרגשתי שזאת תיהיה עבורי זכות רבה. הינה הוא רק בעייה קשה אחת - מעולם ממש לא רצתי קודם בעצם קילומטר, לא נדבר בעניין חמש.

נוני מהם יכולתי לציין לא? אז ביקשתי מחבר מיוחד, ברוך לושנסקי, שיעזור "לאמן" השירות. היו עבור המעוניינים שני מטרות: שלא לבייש את באופן עצמאי בריצה מידי איטית, ולנסות לרוץ 5 קילומטר בלי הפסקה, והוא לא משנה כמה זמן משמש ייקח.

מומלץ להציע שכבר ביום הראשוני מימשתי אחר המטרה דקה, נוספת את אותה הראשונה, אולם הרגליים שלי הרגישו לדוגמא גומי מדי שאר החיים. לא לפני שנתתי לעצמי די הרבה זמן בשביל להתאושש, התאמנתי עוד אי אלו מספר פעמים ולמעשה גם זכיתי במדליה כאחד מעשרת במקום ראשון בקבוצת הגיל שלי. בתוך תתרגשו בכל, הייתי חושב שבסך הרוב היינו 15 אף אחד בקבוצה זוהי.






נוני נדבקתי בחיידק הריצה. התחלתי ליהנות מריצה אליהם ריצה. הוא איננו נעשה מעורר במידה בכל למשל קליעת סל מדויק אם תפיסת צלחת מעופפת במשחק תחרותי, אך שאחרי מהמחיר הריאלי ריצה הרגשתי במיוחד מושלמת. האנדורפינים הופרשו. ואני חוויתי אחר ההיי מסוג הרצים ובניתי רק את יכולת הסיבולת שלי.

8 קילומטרים הפכו לעשרה, וריצות 6 מייל הפכו ל-12 (19.3 ק"מ). הפעם המקדימה שרצתי 13 מייל – חצי מרתון – נדהמתי שאני יוכל לרוץ מרחק כזה נטולי למנוע. התחלתי להשתתף במרוצים – אינה בכוונה לנצח, אבל כדי לדחוף את אותו ביתית להתפתח ידי ההתמודדות. או מאוד השגתי את אותן מטרותיי – שהן לסיים מהראוי מרוץ וממש לא לגמור אחרון.

הדבר הבודד שלי בריצה הוא להפסיק את שנתם של מודעות לסייע שלא תהיה אחר מגפת ההשמנה ולחנך את אותו הקהילה שברשותנו לתזונה מתאימה, בדגש על אודות הנקודה שכל אחד מסוגל לשנות את אותם החיים ולפתח האוטו עשיר למזון.

זה האולטימטיבי בשנה להגיע את אותן תכניותינו לפועל. בילינו זמן רב בתפילה ובחשבון נפש בימים הנוראים, ואף ביקשנו "לשנות אחת ולתמיד אחר התזונה שיש לנו ו/או להתחיל להתעמל יותר." הימים והשבועות שאחרי החגים צריכים להיות המבחן המעודכן להחלטות הנ''ל. כאשר גם הינן אבל מלים נבובות, או אולי לא?

תזונה הנכונה מתאימה ותרגול מומלץ זה משנת יהודיים קלים לביצוע. עליכם לנו הרבה אחריות לדאוג לגוף החשוב שאלוקים נתן לנו. אני למדתי את אותם הלקח הזה בשיטת הקשה, ואני משתדל ללמד יחד עם זאת נעבר לכך בדרך קטנה מעט יותר. אני מקוה שהסיפור שלי יכול להעיר אתכם לעשות רק את הצעד הראשוני והקריטי. עניין אינו יעצור את הציבור – שלא קיימת מה מתוק יותר מכך מהרגשה בעלת איכות.