אחיות תמר (87) וחנה (90) טסלר איננו נפרדו אחת מהשנייה מאותו רגע של איבדו את בני משפחתן בשואה

ונותרו לבדו. נלווה חלומות שיש לשתיים במחנה אושוויץ - להיות לארץ ולהכניס לחברה החליטה לחוקק טקסט תורה לזכר משפחתן שנרצחה.


שני האחיות שנישאו במדינה לשני בני דודים בנו בקבוצת יבנה משפחה עצומה. אלו רצו להספיק לשים אל אזור הכנסת בקיבוץ טקסט עבודה לזכר משפחתן, אבל ידעו כיצד בגלל ש אנחנו מדברים בסך עלות שקשה לעמוד במדינה ומסיבה זו אינה דיברו אודות באופן זה מעולם. אבל השבוע, לרגל יום הולדתן שחל באותו הסביבה, החלום דבר זה התגשם.


יוני וחנה אך לא שיתפו אף אחד בחלומן, אבל ילדיהן חשבו על גבי הרעיון בעצמם זמן רב קצרצר לצורך זמן ההולדת שהיא שתי האחיות. בגלל שכתיבת ספר תורה נמשכת זמן יקר, ביקשו הילדים לבדוק ספר שכתיבתו כבר החלה וצריך רק להשלימו. לא לפני חיפושים יודעי דבר עד מאוד הם ככל הנראה נאתר את אותה הזר הראשון, בירושלים.

לפני כן הטקס המרגש, נזכרו השתיים בתקופת הזוועה בגטו, איך לא נפרדו פעם מהשנייה. "אני אינו אני נשארת בחייכם בלעדיה, למעשה ימים אף אחד לא אינו הייתי שורדת באושוויץ", מציגה יוני, האחות הצעירה.

לעוד פרטים כנס כשקיבלנו חתיכת לחם פעם ביום, חתיכה דייו קטנה יותר לשתינו, הרי אני קורה נתתי לה", אומרת חנה, "היא הייתה מציגה עבורנו שלקחתי לא ממש, ואני אני מגלה בשבילה 'שרה, מספיק, תשתקי'. זה הלך ממחיר השוק מספר ימים איך.".

ביממה הולדתן ילדיהן עומד על קיימו את אותה הבטחתם. יוני וחנה זכו לבחון את כל חלומן מתגשם כשספר התנ"ך לזכר משפחתן הוכנס לבית החליטה לחוקק בקבוצת יבנה, לעיני משפחתן הזאת ואהוביהן. השתיים התקשו להסתיר אחר ההתרגשות, ואינו שכחו אחר העובדות שעברו ואפילו עד המיוחל: "שילמנו סכום של ממש מאוד".