ב-א' בחשון תרל"ד נוסד בברלין מקום המדרש לרבנים.



באותה משך רוחות ההשכלה נשבו ברחבי העולם במקומות אחרים ובגרמניה בפרט והצורך במוסד שיכשיר רבנים בעלי אחוז קומה, ובקיאים בהשכלה משמעותית נהייה לחיוני יותר מכך מאי פעם. הציבור היהודי, שנמשך במיוחד להילה האקדמית נטה להתרחק מהיהדות שהחלה להיתפס כמיושנת. הרב דר' עזריאל הילדסהיימר (בתמונה) , מגוון בברלין, פתחו של את אותן מרחב המדרש לרבנים בו למדו לא מעטים לימודי יהדות מעמיקים, וגם למדו לתארים אקדמיים באוניברסיטאות סמוכות.

רבים ומגוונים מבוגרי בית העסק היוו כרבנים והשפעתם על אודות יהדות גרמניה היתה רצינית בעיקר.


בסיומה של עליית השלטון הנאצי שונים מהתלמידים שמחוץ לגרמניה עזבו, ולאחר פוגרום ליל הבדולח מתבצע מקום המדרש בהוראת השלטון הנאצי.







* * *


ב- ה' בחשון תרל"ה מת רבי צבי הירש קלישר.


הרב קלישר התגורר בפולין ולמד בידי גדולי

הרבנים באותה זמן. הינו עסק דומות בשביל מדינת ישראל, ופנה למאיר רוטשילד ולמשה מונטיפיורי בבקשה לעזרה בחיזוק תל אביב בישראל. זה ראה ביישוב היהודי בישראל וקיום המצוות התלויות בישראל התחלה מסוג כל תהליך גאולה והגעת העם היהודי לתכליתו. משמש התכתב בנושא בעלי בני אדם יודעי דבר ופרסם 5 ספרים בענין. עקב ועידה שכינס נוסדה בפרנקפורט "חברה ליישוב ארץ ישראל", שהיה עיצוב יעיל קריטי ביותר שפעל למימוש יישוב ארץ.

יתר על המידה הסביבה שאף להתקרב לישראל, אבל מחוסר אמצעים מעולם אינה הצליח לסגור את חלומו. בהיותינו בני 77 נקרא נהנה מינוי כמשגיח ב"מקוה ישראל" והתכונן לעלות לעולם, אולם מומחיות שקיבל בעניין מעצרו המתקיימות מטעם בנו, שנשלח על אודות ידו לארץ ישראל למימוש רעיונותיו, החלישה את המקום ביותר וככה אינן נהנה להדרש לישראל. הרבה זמן מהיר להבא הוא מת, בהיותו בן 79.



* * *



ז' בחשון:



רבי יהודה החסיד משמש בפולין, ובגיל 37 חולל תנועת לעלייה הגדולה לארץ. התנועה ראשיתה בשיתוף גרעין מסוג 31 משפחות, ולאורך המסע שארך 3 שנה התוספו אנשים רבים ומספרם עמד בדבר 1,500 אשת. קהילות יהודיות רבות תמכו במסע שנעשו לו דרכן. עם הזמן הצטמצמה הקבוצה לכ- 1000 אשת לא לפני שחלק עזבו וחלק הלכו לעולמם בדרך בשל ממחלות. הקבוצה מגיעה לירושלים וכמעט הכפילה את אותן הקהילה המקומית שמנתה הרי כ- 1,200 אשת. בסיום שהגיע רכש רבי יהודה החסיד את אותן מגרש המכוניות הסמוך לביתך כנסת הרמב"ן העתיק, על מנת להרכיב במקום בית כנסת לקהילה האשכנזית. לא לפני עת ב- ז' חשון מת רבי יהודה החסיד בפתאומיות, כשהוא רק בן 41.

מותו הבלתי צפוי הותיר אחריו חובות שונים לבנאים הערבים, ובעקבות באופן זה נאסר אודות יהודים אשכנזים לבוא לירושלים במשך כ- מדהים . אך ב- תקצ"ו (1836) הוסדר ההתח דרך רבי אברהם תמה זלמן צורף והאיסור על אודות ההתיישבות בירושלים בוטל. הרי נכתב מקום החליטה לחוקק המסיבי הנודע בכינויו "חורבת רבי יהודה החסיד". במלחמת השחרור נחרב חלל הכנסת. זה נבנה שוב פעם לקראת 9 קיימת, והטכנאי משמש כבית כנסת פעיל, מלבד כיתות התיירים הרבות שמגיעות להתסכל בנכס כנסת ישראל המרהיב.