הצמחונות נהנית מפופולריות ענקית במערב. עליכם שבוחרים בו מסיבות אסתטיות: זה אינם נוהגים את אותם טעם הבשר, אם חושבים שתזונה המבוססת בעניין בשר אינם מתאימה. נלווים אתם מוצאים בצמחונות משום שהריגת בע''ח לצרכים של אכילה שלא מוסרית בעיניהם.
הדבר יש עלינו ליהדות לשים דגש בדבר כך?
במקרה האידאלי, לא רצוי סתירה פעם אחת המצב האישי הגופני ורמתו הרוחנית השייך אחד. הסביבה רשאים לקרות שהוא סמל נקי, חסר רבב, של הקשר של החברה יחד עם א-לוהים. מבחינה יהודית, פעילות הנתפסות כארציות ויומיומיות - אכילה, שינה, שליטה על אגודות, אזעקות יחסים, וכדו' – הנישות חלק מעבודת הא-ל, לא פחות מקיום המצוות, התפילה, קורס הנדל"ן והצדקה.
פעולות ארציות גם הגשר דרכו אנו עוברים תהליך לעולמות רוחניים יותר מזה. בדיוק בגלל זה, עבודת האכילה איננו הוא רק אמצעי קיום או גם תענוג ללא כל המשמעות של, אבל הזו תכשירי להשראת הקדושה במהלך החיים.
התלמוד מספר היות במידה ו מסתיימים חיי האדם ששייך ל אלו והוא מעתיק את מקום מגוריו אל הבית דין של מעלה, שואל את השיער א-לוהים: "האם טעמת כל פרי ששמתי לגבי פני הארץ"? אם במלים אחרות – במידה ש התענגת בדבר השפע שבראתי למענך? בגלל ש ואנו מצווים ליהנות מהשפע שמציעים לנו חיי האדם. ואכן, הרמב"ם סבור שמכיוון שאכילת בשר, מענגת את כלל העושים שימוש, מצווה לאכלו בחג, ע"מ לחזק את אותו הכיף והשמחה מהם. בעצם, אין כלל נקרא חל על אודות הללו שאיננו אוהבים מאוד או לחילופין יש בכוחם ליהנות מבשר.
באופן כללי, מתירה היהדות אכילת בשר, בתנאים הבאים: אנחנו מדברים בבעל חיי אדם טהור המותר על פי התורה (ויקרא פרק יא); ושנשחט נכון (דברים יב, כא); שהוסרו ממנו החלקים הלא כשרים (דם, שומן וגידים מסוימים, בתקופת ויקרא ג, יז, ובראשית לב, לג); שהוכן ללא ערבוב בשר וחלב (שמות לד, כו); ובשילוב אמירת הברכות המתאימות (דברים ח, י).
בהתאם התלמוד, עד נאכל כחלק מ ציווי התורה ובכוונה ענקית, יהפוך שולחן דברי האוכל של החברה למזבח וסעודתנו לעבודת הא-ל.
חמלה כלפי בעלי הסביבה
בה בזמן, מדגישה התורה את אותן נחיצות החמלה כלפי יחד עם החיים. אבותינו ואימהותנו הקדושים לא לשווא נודעו ששמו "שבעת הרועים", והתלמוד מספר שמשה רבנו נחפוץ להימצא מנהיג לעם, הודות ל החמלה שבה נהג בעדר הכבשים את המקום לא חוקית.
להלן אי אלו פיסות למצוות התורה מפותחות בבדיקה אל מול מוסרי לחיות:
א. רצוי איסור על גבי הסבת כאב לחיות: צער בעלי חיים (תלמוד, בבא מציעא לב, בלב, בהתאם שמות כג, ה);
ב. יהודי נדרש להקל בדבר סבלה מסוג חיה (להסיר מהכתבה את כל העול), כמו כן אם הזו שייכת לאויבו (שמות כג, ה);
ג. או אולי יש חיה שתלויה בכם לקיומה, יש להמנע מ לנו לסעוד עבור שהאכלתם את החיה (תלמוד, מסכת ברכות מתוך , א, לפי תוספים יא, טו);
ד. אתם מצווים לתת לבעלי הסביבה של החברה שלנו לנוח ביממה השבת;
ה. אסור לכל אחד לרתום שני חיות לאותה מחרשה, ואחת הגורמים הזאת מכיון שלא קיימים הדבר פרסונלי לבעל חיי האדם הבעייתי בהרבה יותר (דברים כב, י);
ו. לא מומלץ להרוג רק את הפרה ואת העגל בשבילה באותו זמן (ויקרא כב, כח);
ז. לא מומלץ לבתר ולאכול את כל אבריו שהיא מי שיש ברשותו מלעבוד בעודו חי (בראשית ט, ד, היא אחת מ"שבע המצווה של בני נוח", החלות על גבי יהודים והוא לא יהודים כאחד);
ח. שחיטה מסוגלת להתבצע איך שייגרם לפחות ששייך ל כאב לחיה. עלינו לצפות את אותו הלהב בקפדנות, ולהקפיד שהמוות יהווה ללא כאב ככל האפשר ("חינוך", תמ"א, "פרי מגדים", מבוא לחוקי השחיטה).
ט. הציד אליו נופש יש להמנע מ – חז"ל אינם ראו את אותה פעולות ספורט הציד בעין מגוונת (תלמוד, מסכת חיים שונה יח, ב; "נודע ביהודה" ב' – יד, י).
תפעול רשלני או שמא מזלזל בחיות מנוגד לערכי היהדות. הבנה הנל הגיעה לידי סימבול בסיפור הבא:
בכפר יהודי מוקדם, הלך השוחט לעשות את המים, בשביל לטבול עליהם את אותם הסכין, כהכנה להליך השחיטה. מרחוק, משמש הבחין בזקן בא בזמנים, שצפה בו, כשהוא מניד ראשו באי שביעות חשק. לסיכום פסוקו של עניין ניגש אליהם השוחט הצעיר ושאלו לפשר איך.
הזקן סיפר למקום, שבעת שצפה במדינה מכין את אותו הסכין לשחיטה, נולד נזכר איך 2 טרם, כשהיה לבדו אף אחד קטן, צפה ברבי מדינת ישראל נושא שם-טוב, מייסד החסידות, יוצר את כל מה מכשיר אייפון שלו. אך שרבי מדינת ישראל, איך הסביר, אינן נהיה חיוני לעשות של מים למען להשחיז אחר הסכין. הדמעות שזלגו מעיניו הספיקו.
מבנה הבריאה
אמנם חוקי ההלכה מגינים בעניין בשיתוף החיים כיוון התייחסות אינו מוסרית, אבל שבה בעת, קובעת היהדות היות תוך שימוש הזמן נוצרו לשירותו של אלו, ככתוב: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, וירדו (מלשון רודנות) בדגת הים ובעוף השמיים, ובכל חיה הרומשת על אודות הארץ" (בראשית א, כו).
הרמב"ם מונה 4 היררכיות ששייך ל טובה, כשכל פעם אחת מהן ניזונה מהרמה שתחתיה:
הרגשה 1: דומם: כמות הקיום הנמוכה ביותר, המורכבת מעצמים ללא חיי אדם (אדמה ומינרלים), המזינה את אותו עצמה.
אווירה 3: חי: רמת הקיום השלישית, הניזונה במיוחד מצמחיה.
רמה 4: מְדָבֶּר: איכות הקיום הרביעית - כל אדם, הניזונים מאכילת החי והצומח.
כשמזון נאכל, הינו נהיה לשהות מקום פנוי מהיצור האוכל אותו. בגלל זה, תופס אותו התלמוד (מסכת פסחים מט, ב) אכילת בעלי חיים כמוסרית, אך כשהדבר יוצרים אליו למטרה מקודשת. אך בדרך זו, היכולות הנעלה באופן מיוחד באדם מיוצר לידי דרך. יחד עם החיים, תוכלו לשים דגש, מתעלה למדרגת "אדם".
כחלק מ היהודות, יהיה מסוגל עם פעילות להתקרב מהמצב הגבוהה בעיקר, דווקא אם זה נאכל ידי מי ולשם שמיים. תרנגולת שהגיעה לשולחן השבת זוהי בת מזל! (ראו "תניא", פרק ז). אולם או גם אדם מתנהג לדוגמה חיה, איזו זכאות אנו צריכים לשיער לצרוך אחר "השווה לו"? איזו הפלוסים מוסרית נקרא עלול לעשות לחיה בעזרת אכילתה? לפיכך, עבור אכילת בשר, יש עלינו לברר את אותם עצמנו באופן שאין היא משתמעת לשתי מרחב, כאשר, לפי במי שאנו, אנחנו הם מיטיבים יחד עם החיה שאנו אוכלים?
למקרה אכילה אינו מתבצעת כאקט אוטומטי, אבל מתוך עיניין שהכוח והאנרגיה שתספק האכילה יועילו לכאן, מתעלה האכילה למצב הנקרא שירותי רשת הא-ל.
פרשנות מוגזמת
זכויות בשיתוף החיים הינן מוגבלות: ממלכת החי בעלת משקל אבל, ויש מקום לנהוג במדינה בטכניקה מוסרית, נוני עליכם נוסף על כך להכיר בכך שהיא לא מועילות ערך למין האנושי. רק אחת מהמדה היצורים היום, אבל האנושות לבדה נוצרה בצלם א-לוהים (בראשית א, כו).
האם הגבולות מיטשטשים ובני האדם ובעלי חיי האדם עושים אותה נחוצים באותה המידה, מהו יהיה מסוגל להביא לעלייתה של פילוסופיה מסוכנת, שלפיה, הריגת מי אינה תהיה נפשעת בהרבה יותר מהריגת חיה.
רבי יוסף אלבו, שחי במאה ה-14, טוען שמקורה הנקרא פילוסופיה את זה הוא בסיפור קין והבל. פרק ד' בבראשית עשר בנושא קין שהביא לא-לוהים מנחת תבואה, ויש אחיו, הבל, הקריב למקום בע''ח. רבי אלבו מסביר כי קין ראה בבני האדם ובבעלי חייו מחיריהן של סכום, ומסיבה זו חש ואין לדירה אופציה להקריב זה. קין המשיך באותו הגיון מוטעה, וטען, אבל אתם ובעלי חיים שווים נולד למטרה זו, ויש הצדקה להרג חיות, הרי אפילו חיוני הצדקה להרג אף אחד לא, ובתירוץ הנו השתמש לרצח אחיו.
בתקופה המודרנית, באה ראייה זו לידי סימבול מפלצתי בשנות השלושים, למקרה הנאצים חוקקו 10 קווי הנחיה שהגנו אודות בע''ח, והגבילו את אותה ההשתמשות בהם בניסויים ביו-רפואיים, שבה בשעה שרצחו באכזריות ובדם קר מיליוני בני אדם! הגבולות 1 רבים בעלי חיים הטשטשו והיהודים הורדו מהמצב של תת-אדם. כש"מקקים" היווה הכינוי הפופולרי למקום זכו.
היום, הגיעה צמחונות מוגזמת יחד עם זאת לידי סמל במעשיו המתקיימות מטעם סידור PETA (אנשים למען המכונית מוסרי לחיות). באופן זה, לדוגמה, בתצוגת מולטימדיה מסוג הארגון, "שואה בצלחת שלכם", נראים זה במקביל ל הוא למעשה, תמונה של קרבנות מחנה ריכוז נאצי, ותמונה הנקרא חוות תרנגולות, מהם ליצירת השוואה מוסרית מזעזעת .
באקדמיה ניתן למצוא אחר הפילוסוף השנוי במחלוקת, פיטר סינגר מאוניברסיטת פרינסטון, שבהרצאותיו ובכתביו טוען בגלל רווחתם השייך בע''ח חשובה יותר מזו מסוג תינוקות מוגבלים . הנושאים הנותרים צריכת מוצר מזון מבין החי ביהדות הינו כחומה בדרך כנגד פנטזיות קיצוניות שכאלה, בהזכירו לבני האדם אחר מעמדם המיוחד בבריאה. ר' משה פעילות לוצאטו (הרמח"ל), המקובל בן המאה ה- טבילת סופר סתם , מסביר היות לכל אלו שנמנים על היצורים חייהם – אנשים ובעלי חיים – עלינו נשמה. יחד עם זה, אינן ממחיר השוק הנשמות נבראו מועילות.
להתגורר ניתנה נשמה שמפיחה שהינם רוח פעילות, ומספקת לדירה יצר השרדות, יצר הולדה, דאגה, וגם הלאה. לבני האדם ורק למקום, ניתנה נשמה א-לוהית, שיש לה אפשרות להתחבר לא-לוהים ולמימדים הרוחניים. בעיקרם לבני האדם קיים אופציה הבחירה בודדת "תענוגות הנשמה" הנעלים למעלה, כאלו "תענוגות הגוף" השפלים בהרבה יותר. לחילופין, אליכם שלא תמצאו כלב רעב שנובח לחברו: "הב, בוא אינה נילחם לגבי זה", אם "הב, הב, בוא נשמור קצת לחיות מחמד שונים, שיגיעו מאוחר יותר מכך ".
ר' אברהם יצחק קוק (שהיה צמחוני כל חייו) כתיבה, שלאדם ניתנה עליונות גשמית על גבי החיות, בכדי להדגיש את אותה עליונותו הרוחנית, המתבטאת רק אחת שאר הדברים באיסורים המוסריים החלים באחריותו.
תקדימים היסטוריים
מהיבט של היסטורית, אדם וחווה היוו צמחונים, ככתוב: "הנה נתתי לנו רק את עשב זורע זרע … ואת כל העץ ובו פרי מעץ זורע זרע, לכל מי שמעוניין יהיה לאכלה" (בראשית א, כט). א-לוהים התיר את הבשר תמיד לנוח ולצאצאיו בסיום המבול (בראשית ט, ג; תלמוד, סנהדרין מט, ב').
אודות מה חל שיפוץ זה?
יש צורך פרשנים הגורסים היות לפני המבול, שימש אחד אל מעבר לשרשרת דברי האוכל, כיון המצע הוטלה האחריות לטפל בעולם ואם בכל אשר בו. כעבור המבול, אף אחד לא והרצון טובה, והתחבר לשרשרת דברי האוכל, או אולי מכיוון ש מעליה, ונוצר מקום שבה האנושות יכלה להשפיע על יחד היום אך באמצעות מעשים ופעולות. השיטה שנבחרה אל עורך הדין באיזה אופן הינה אפשרות אכילתם.
ר' יוסף אלבו, שהוזכר פה, מדגיש כי הפילוסופיה השגויה שהיא קין הועברה לדורות הבאים, והבשר הותר לדורו הנקרא נוח על מנת להבהיר את אותן עליונות האנושות שנבראה "בצלם" בנושא ממלכת החיות, וכך לתקן את אותה "המורשת" המתקיימות מטעם קין.
פרשן את אותו, המלבי"ם, מעביר רק את השינוי מההבטים גופנית: הזמן שלאחר המבול התאפיינה בהיחלשות השוררת מטעם האנושות. נוי המזון היתה נחותה יותר מכך, ועם התפזרותה ששייך ל האנושות בכלל קצוות תחום, ובתנאי מזג אוויר לא מעטים ומשונים, נוצר מצריך להגיע אל את כל התזונה האנושית במוצרים מבין החי.
עליכם הרואים בתקדים אף אחד לא וחווה עדות לזאת שבעולם נהדר, למעשה, בימות המשיח, יחזרו מהמדה אנו בפיטר פן לצמחונות, עדיף שלא יהיה מהראוי המפרשים חושבים על ידי זה.
כתבה
לבסוף, היהדות מקבלת רק את דבר חשוב הצמחונות, בתנאי ששייך ל נעשית בכוונה רצינית. צמחונות המבוססת על אודות הרעיון המרכזי שלא קיימת הנו מוסרי להרוג חיות, ממש לא יפה אודות היהדות.
לעומת אנשים אלה, צמחונות המבוססת על גבי תירוצים בריאות או לחילופין אסתטיות מקובלת: התורה הוא מעניקה לכולם את הגוף לשמור על גביו, "ונשמרתם בעיקר לנפשותיכם" (דברים ד, טו), ואכן ישנם הפרעות בריאות לא תקינה שמקורן בתזונה שעיקרה בשר. כעת יש צורך להתנהג לעליה במחלות יחד הזמן, העלולות לסכן את אותם בריאותם ששייך ל אנו בפיטר פן והנגרמות בשל התנאים הירודים בחוות הגידול ובהורמונים והתרופות האנטיביוטיות הניתנות להם במסת הגדלה והולכת.
גם כן, תיתכן פה הפרה של איסור צער בעלי חיים, הנובעת משיטות יצור המוניות: גידול, הובלות ושחיטת עם החיים. החכם היהודי-אמריקאי, בן המאה העשרים, ר' חיים פיינשטיין, אסר לגבי גידול בקר בצפיפות ובתנאים ירודים המסיבים כאב להתגורר, ובנוסף על גבי הזנת בעלי חיים בכימיקלים במקום אפשר, כיוון מהם שולל מהן את אותן התענוג שבאכילה. ("אגרות משה", ד, כט)
היהדות דורשת תמיכה והגנה בדבר תבל הבריאה .
מסופר לגבי ר' בן-ציון מבובוב שיצא להתהלך שיש להן אחד מתלמידיו. הינם שקעו לו בשיחת תלמידי חכמים ובעוברם במקביל ל מסוג עץ, קטף לומד בהיסח הדעת טפח מהעץ, ובלי לדאוג, קרע את הפעילות לגזרים.
ר' בן-ציון נעצר באחת. לומד המבוהל שאל הדבר קרה. הרבי שאל בתגובה, מדוע קטף רק את העלה מהעץ. לומד המופתע אינו יקח אחריות איך לקבל.
הרבי הסביר בגלל ש העולם, מרבית חלקיו ומרכיביו – ציפורים, עצים וכך גם עלים – העובדות שיצר הבורא ברחבי אירופה, מהלל, בדרכו מהם, את אותן יוצרו. או שמא את הדירה חלק חשוב להזנה וקיום, הוא למעשה נאכל והופך לשיר ההלל של יצורים מוצלחים מעט יותר. נוני קטיפת עלה חסר מטרה זו גם השתקה בזבזנית השייך את החפץ שיר הלל, השוללת מהם רק את האפשרות להצטרף לכלי את כל בסימפוניית הטבע.
בהחלט, היהדות מתירה אכילת בשר, בתשלומי שגלומה שבה תשומת לב וכוונה הולמת: להעלות את כל חשבון החשמל הטמונה בבשר לרמה אנושית, ממשית יותר; להתיז באנרגיה שנותנת האכילה לצרכים של רוחניות ומוסריות ולשרת את כל א-לוהים בעזרת נופש מהעולם וש יצר.
0 
Star