ארון לספר תורה יד 2 בהם אני למדתי בחטיבת הביניים, היו חוקי תלבושת ברורים. לא נבעו מטעמי דת, נגיש ההנהלה הרגישה שהתהליך יש בכדי לסגור סביבת למוד הולמת. הבנים היו מעדיפים לכפתר את אותה חולצותיהם או מעט יותר. להוסיף יש להמנע מ נעשה ללבוש שמלות או לחילופין חצאיות מקסי (מדובר בראשית שנות השבעים, דור מסוג בגדי סבתא!) ספר תורה שנפל בחלום וגם עלמה שנתפסה עם איפור לגבי הפנים, נשלחה באופן מיידי חזרה הביתה לחפוף את כל פניה.

בהחלט, הסיפור ששמעתי על אודות מכללות שאסר אודות הבנות ללבוש מכנסיים "יותר כל הדוקים" שמסיחים רק את מחשבה הבנים, פגעו במיתר מוכר.

בקהליה המערבית המוחצנת והמינית מסוג חיי האדם, ש"הכל הולך" בו, מקום מתאים מהנהלות בתי הספר מנסות להחזיר במקצת הגינות ואעז להדגיש, למוד, אל הכיתות.


ומה אני אגיד לכולם, דבר שמתנפלים אודותיהם.

הטיעונים אינו חדשים – "למה נחוץ לערוך את אותן המלתחה? הבנים שדבר זה מפריע לו עשויים פשוט אינן להסתכל!" נשמעת הקריאה המוכרת מפיותיהן המתקיימות מטעם אמהות ובנות. "שישלטו בעצמם."

משפט התירוץ זה בוודאי מזיק עבור המעוניינים משתי סיבות.

האחת הנוכחית הגישה הנקרא האמהות, המבוגרות בעלות מעשה חייו בסיפור דבר זה, אילו שאמורות להדריך את אותו בנותיהן לבגרות. איזה מה היגד הן כדלקמן מעוניינות להעביר לבנותיהן בדבר מי הן? איך גם מעוניינות שבני המין נוסף יציעו את אותם בנותיהן?

כן, כולנו מעדיפים להוסיף לשלוט בעצמם. אבל את אותו האתר בטבע האנושי הבסיסי אין אפשרות לשנות. נקרא מסתכם בפועל יותר קל שאף פעם אינו גורם נזק להזכיר: "אם אינך מבקש שיתייחסו אלייך לדוגמא לאובייקט מבחר, אזי אל תתלבשי ככה." יחד עם זאת אינה מגדריות, זו גם מציאות.


המחלה השנייה שלי בהשוואה לתגובתן התלושה מסוג האמהות וצאצאיותיהן היא שבמקום להעיר שיתופיות, נולד יוצר דינמיקה המתקיימות מטעם בני האדם מולם.


הרשו לכם לציין הנל שוב: אכן, בנים (וגברים) יודעים להמשיך לשלוט בעצמם. נוני כל אדם בע''ח באירופה לצדם של בנים וגברים. לרובנו יש צורך כל אדם שהיינו אוהבות שהם בנים או לחילופין גברים – אבות, אחים, בנים ובעלים. אתם מעוניינות להקל על החברות מתפקדת כ, ואפילו לפרוח, ברחבי העולם שברשותנו. אנחנו איננו חיות בריק, אנו בפיטר פן אינה מיומנות וידע להתלבש בעזרת התעלמות מוחלטת מההשפעה שנותר לנו בעניין הגברים (והאמת היא שרוב הבנות שלובשות מכנסיים "הדוקות מדי" בכלל לא תמימות!).

ולפני הכנסת ספר תורה זיקים , בבקשה תבינו ההצעה בצורה נכונה: אני בהחלט אינו מגלה שהבנים לא אחראיים בדבר השליטה העצמית של הדודים. הם ככל הנראה כן! אבל למטבע זה בטח חיוני נספח צדדים. הדבר שאני מגלה הוא שגם לכולם הנשים עלינו הזדקקות בנדון, וזהו אך ורק על חשבון הבנים, אלא על חשבון הבנות.

אחרי וכל זה, אנחנו מעוניינות ללמד את הבנות שברשותנו לכבד את אותו עצמן ולהתמקד באני הפנימי שלהן. אנו מבקשות גם להורות אותן לאמוד ולכבד את אותם הגברים שבחייהן.

כשהבנות שבבעלותנו יתחתנו, אינם ירצו שהבעלים שלהן ינעצו ניתוחי לייזר להסרת משקפיים בנשים אלו ואחרות שלובשות את אותם המכנסיים הנ''ל. והבעלים שלהן לא ירצו שגברים אחרים ינעצו את אותן עיניהם בנשותיהם.


חטיבת הביניים אינם פרק זמן צעיר מדי להורות את אותם השיעור הוא, ולעודד רגש של קטנות אחת בלבד על ידי הבנים ובין אצל הבנות, שמשקפת את אותם האישיות ואפילו לא את אותם הגופניות. הבה נסלק מהדרך את אותה המכנסיים היותר מהראוי צמודים, את אותו החצאיות היותר ממחיר השוק קצרות, את אותה החולצות היותר מהמדה פרובוקטיביות, בדרך זו שהיופי המעודכן יהיה מסוגל לזרוח ולאפשר לילדים קטנים להתמקד בלימודים.